תשע חרבות- מדאגה לתקווה.
"אני דואגת לה ", היא אומרת לי בפגישת הייעוץ. "מרוב מחשבות אני לא ישנה". "איך היא תסתדר בעבודה? מתי תהיה לה זוגיות ומשפחה? אני כל כך דואגת..."
אלו הם משפטים קבועים של הורים הדואגים לילדיהם. הביטויים שאנו משתמשים בהם הם שפה של דאגה: "תתקשר כשתגיע, שלא אדאג לך". "איפה היית? ממש דאגתי לך..." וכו' .
עולם הטארוט המופלא מהדהד איתנו. קלף תשע חרבות הוא קלף קשה. קלף של נדודי שינה, חרטות, דאגות, ביקורת עצמית הרסנית, פחדים וספקות.
האדם בקלף יושב על המיטה בשעה החשוכה ביותר. זהו מקום פגיע מאחר והרדמות פירושה איבוד שליטה, סוג של מוות ולידה מחדש. ידיו מכסות את פניו. החרבות מעליו שלובות זו בזו, בדיוק כמו הדאגות, ומייצגות את המחשבות, את הקושי המנטאלי שלו. האדם מתמקד בבעיה ולא בפתרון.
בלילה, לפני השינה במיוחד, מתחיל מסלול של דאגות. תחילה מתגנבת לה דאגה קטנה ולגמרי לא מזיקה. לאחר כמה דקות, מגיעות "אחיותיה הדאגות" ומבלי משים, הפכתם להיות הגיבור הראשי בסרט האימה של חייכם.
מאוד קשה להיפטר מדאגות. פעמים רבות שמעתי את המשפט: "אם מגיעה דאגה לראשכם, זרקו אותה מהדלת, ואם היא חוזרת, זרקו אותה מהחלון." קל להגיד, וכמעט בלתי אפשרי לבצע.
כדי לשנות את התדר, כדי לשנות חשיבה יש לבצע מניפולציה מחשבתית.
אז מה עושים?
מכינים רשימה של שני ארועים בחייכם (לפחות), שגרמו לכם אושר רב, מעין "מאגר של שמחה". ברגע שנכנסתם ללופ של דאגות, במודע עצרו ואמרו בקול: "מספיק!" בהמשך החליפו את הדאגה במחשבה משמחת מהמאגר שלכם. המירו דאגה בשמחה. לא פשוט, אך אפשרי. כדאי שתשימו לב מה קורה לנשימה שלכם בשלב זה, לטונוס השרירים, לתנוחת הגוף, אט אט הגוף נרגע.
לומר לאדם יקר לכם: "אני דואגת לך", זה לשלוח לו תדר של אנרגיה קשה. במקום זאת דמיינו אותו בטוב, בדיוק במקום שהייתם רוצים לראותו, בחיים ובכלל.
כשיוצאים מהעיר הגדולה ולנים במקום שקט, בלי טרטור המזגן, כשהחלון פתוח, אפשר לשמוע את קולות הצרצרים וציפורי הלילה, היקום כולו שר. שעה לפני עלות השחר, ברגע אחד, הטבע כולו נאלם דום, משתתק. ממש דממת מוות. התופעה הזו ידועה בטבע כ"שעת הדממה" – .The hour of Silence העולם מת ונולד מחדש לאורה של השמש ואז, הכול אפשרי. הדרך לפתרון מתבהרת ונראה שיש סיכוי לשינוי . כולנו יודעים, כי לאורו של יום הכול נראה אחרת, גם הדאגות. בסופו של דבר, "השעה החשוכה ביותר, היא זו שלפני עלות הזריחה" (פאולו קואלו)
לכל אדם יש תקופות מאתגרות ולא פשוטות בחייו אך הדברים סופם להתבהר. דאגות, לא עוזרות לנו. הן רק מרוקנות את ליבנו מתקווה. דאגה זו אנרגיה הורסת ומחריבה ואילו תקווה זו אנרגיה בונה ומצמיחה.
תבחרו, זה לגמרי בידכם.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות