גשם ושמונה חרבות.
שעון החורף החל בתחילת השבוע ואיתו הגיעה מערכת חורפית סוערת במיוחד שפגעה בשגרת חיינו. גשם הוא ברכה לעולם אין ספק, אך לפעמים יכול להוות אתגר לא פשוט. מים הם חיים, אך מים כיסוד מייצגים את עולם הרגש, ושם הכל כבר יותר מורכב.
עם הגשם שירד, חשבתי על קלף שמונה חרבות והתובנות שהוא מביא עימו. שמונה הוא מספר מעניין (נדבר עליו בהרחבה בפעם הבאה). האנרגיה שבו מביאה במצבים מסוימים לחוסר אונים, לתנועה בלופ אנרגטי, מחשבתי, ללא יכולת להשתחרר.
בקלף נראית דמות נשית העומדת בשלולית של מים. החרבות מופנות אל הקרקע כך שהיא לא בסכנה, אך הן תקועות באדמה בדיוק כפי שמחשבותיה "תקועות" בכיוון אחד. אין ספק שעבר עליה אירוע רגשי משמעותי. זו הייתה סערה מלווה בגשם, התרחשות מלווה ברגשות עזים. הסערה חלפה אך עבור הדמות בקלף הסבל ממשיך, היא נותרה רטובה ומכונסת בעצמה.
עיניה סגורות, מכוסות ברטייה לבנה. היא מנותקת מחושיה ומחיבור למציאות. כשהראייה חסומה אל העולם החיצוני, המבט תמיד יופנה פנימה בניסיון להבין את שהתרחש. עולות בה מחשבות שכולנו מכירים כמו: "מה עשיתי? מה אמרתי? מה יכולתי לעשות או לומר אחרת? יש כאן חוסר יכולת לראות את המציאות בבירור, בבהירות. אולי גם חוסר רצון להתמודד עם האמת תוך ניסיון להביט פנימה ולעשות סדר במחשבות.
קלף 8 חרבות הוא מורכב ועולה בו תחושת עומס מנטאלי, תקיעות קשה ללא יכולת למצוא פתרונות. למעשה, תחושת התקיעות היא סובייקטיבית. הדמות בקלף לא תתקשה להשתחרר מן הכבלים. הרי לא מדובר בשלשלות ברזל נעולות בסוגר ובריח אלא ברצועות בד. מספיק יהיה לנער את הגוף, להשתחרר, לחשוף את העיניים ולראות אופקים חדשים. להבין שניתן להתקדם ללא מכשולים רציניים ולהזעיק עזרה בשעת הצורך.
הסערה הסתיימה, הגשם פסק אך הדמות מבחירה, עומדת באותו מקום בלי לזוז. היא כבלה את עצמה, סגרה את עיניה ומתבוננת פנימה אל האירועים שכבר התרחשו. היא מעלה את הקושי שחוותה שוב, ושוב. מסעירה את עצמה מחדש, הופכת את האירועים במוחה, עד שהמחשבות בראשה הופכות לאבק דק.
אז מה היא צריכה לעשות? (וגם אנחנו במצבים כאלו) פשוט להתנער מפיסות הבד שעוטפות את גופה, לפתוח את העיניים, להתחבר לחושים שמחברים אותה למציאות, להבין מה המצב כעת ולחשוב איך מתקדמים הלאה. לעסוק בבעיה זה לא עוזר, כדאי וצריך לעסוק בפתרון. בעולם הטארוט חבלים וכבלים מסמלים את האמונות שלנו המנהלות אותנו, האמונות המגבילות שאנו מנכסים לעצמנו וגורמות לנו לפתח עיוורון מסוים בנוגע למציאות.
גם אם חווינו סערה רגשית, הגיע הזמן להסיק מסקנות ולפעול בהתאם. מה שהיה היה, הגיע הזמן להתקדם הלאה. הרי כל העניין בחיים, הוא לא לחכות לסערה שתחלוף אלא פשוט ללמוד לרקוד בגשם.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות