נפילת חומת ברלין, פילים וה-11.11 -השבוע שהיה.
ב-9 בנובמבר 1989 חומת ברלין נפלה. החומה המבוצרת חילקה את ברלין וניתקה את הקשר בין מזרחה למערבה. בן לילה החומה הפכה למחסום כמעט בלתי חדיר. אלה שניסו לחצות נורו ונהרגו ובשל כך נעשו ניסיונות הבריחה נדירים.
ובכל זאת, חומת ברלין נפלה. נכון שקדמו לכך אירועים היסטוריים ופוליטיים, הפגנות ובעיקר רצון האזרחים בשינוי, אבל ברגע האמת, ירייה אחת לא נורתה.
האירוע ההיסטורי הזה בהחלט מעורר מחשבות, על החומות שאנחנו בונים לעצמנו, בעולם הפיזי והמנטאלי שלנו. לעיתים אנו תקועים במחשבה שאי אפשר לעשות דבר מה, שאת המטרה לא נשיג, לא נגיע אל היעד, עד לאותה נקודה בה מתרחש היפוך ואנו מתחילים לחשוב אחרת. אנו מבינים שאת החומה שלנו אנחנו יכולים להפיל, בלי אף ירייה.
זה מזכיר לי את הסיפור על גור הפילים שכתב חורחה בוקאי, סופר ארגנטינאי.
"כשהייתי קטן, אהבתי מאוד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה. למרות השרשרת הכבדה והחזקה היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח. התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו ?התשובה היא לא בגלל שהוא מאולף אלא כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד.
עצמתי את עיניי ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכול להשתחרר, אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים,כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחרי ובזה שאחריו. עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו."
כמו הפיל כך אנחנו, נמנעים משינוי ויציאה לדרך חדשה כי אנו מאמינים שאנחנו לא יכולים. בזיכרון המוקדם שלנו צרובה חווית כישלון כואבת, תחושת ייאוש וחוסר אונים שממנה אנו משליכים לעתיד לבוא. במקום להתמקד באיך נרגיש כשניכשל כדאי לדמיין איך נרגיש כשנצליח. מחשבה הרי יוצרת מציאות.
מזג האוויר ששרר כאן לאחרונה היה הקדמה למזג האוויר האנרגטי. רוחות חזקות נשבו והעיפו את כל מה שרופף בחיינו. ביום רביעי ה-11.11 נפתח שער אנרגטי, יום התעוררות רוחנית שאת השפעותיו עוד נרגיש בתקופה הקרובה. 11 הוא מספר מאסטר וריבוי מספרי האחד מבקשים אותנו להיות כפי שהם נראים- כראש חץ. זהו בדיוק הזמן להעז ולפרוץ, להוביל וליזום, לבחון את כוחנו מחדש, להטיל ספק בקיים, לבקש מהיקום ולהאמין שאנחנו יכולים להיות המאסטר של חיינו, שאנחנו יכולים להפיל את החומות שלנו, בלי ירייה אחת.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות.