לא שותקות!
25.11 הוא היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.
למרבה הצער והכאב, אלימות נגד נשים היא חלק מההיסטוריה האנושית ופנים רבות לה. בימים אחרים רחוקים, אם ידעת לקרוא, הבנת בצמחי מרפא, או רק היה לך שיער אדמוני סביר להניח שהיית נשרפת על המוקד כמכשפה. אם שפר עלייך מזלך ונולדת לבית אצולה או מלוכה, היית נסחרת כחפץ , נמכרת במחיר התועלת הגבוהה ביותר, משמשת ככלי בהשגת מטרות פוליטיות ואחרות מבלי לשקול את רצונך או טובתך.
האם התקדמנו מאז?
ברוב מדינות העולם נשים התעצמו עם הזמן והקדמה עשתה להן טוב. נשים מממשות את זכות הבחירה, הן חופשיות, משכילות, עצמאיות, מנהלות בית וקריירה, מפרנסות את עצמן, מודעות לעוצמתן וכוחן. ובכל זאת, לצערי, נפגוש גברים שנשארו תקועים בעידן אחר.
לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט בפייסבוק (כולל תמונה) של בחור המבקש להכיר בחורה. הציטוט מובא בפניכם, מילה במילה. "קצת על עצמי: בחורה שרוצה לצאת איתי צריכה לדעת שני דברים א. אם היא תבגוד בי אני ארצח אותה. ב. אני יחליט מה היא לובשת ומה לא, איפה מותר לה להסתובב ולאן אני לא מסכים לה להתקרב. הייתי רוצה להכיר: מישהי שעומדת בסטנדרטים גבוהים ונכנסת למשבצת שלי בלי לצייץ". לקרוא ולהזדעזע. איום גלוי ברצח! הרי הכל מתחיל באלימות מחשבתית- בחשיבה כי מותר לאדם אחד לשלוט באדם אחר, בכוח, בכפייה, בצורה אובססיבית ולא רק, אלא גם התייחסות לנשים כחפץ ,ככלי לסיפוק רצונות בלבד.
השבוע הגיעה אלי אישה צעירה בתחילת קשר זוגי. וכמו בכל קשר לפעמים יש ויכוחים, (לגמרי לגיטימי כי מותר להתווכח, רק צריך לדעת איך). במהלך הוויכוח בן הזוג שלה סטר לה ומיד אמר: "אני מצטער מאמי אבל את עצבנת אותי, נו די... זו הייתה רק סטירה קטנה את יודעת שאני אוהב אותך, נכון...?"
היא יושבת מולי בוכה ושואלת אותי מה אני חושבת. ואני עונה לה: "תברחי! תברחי מהקשר הזה אחרת את תשמעי עוד משפטים כאלה. את תקבלי עוד סטירות "קטנות" כאלו ובשלב מסוים החיים שלך יהיו בסכנה ואז אולי יהיה מאוחר מידי! מבחינתו, את אשמה בתסכול שלו, בעצבים שלו, ביום הקשה שהיה לו בעבודה. בואי לא נתבלבל, את הקורבן כאן ובשום מצב את לא אשמה באלימות שהוא מפעיל כנגדך. זאת לא אהבה. קשר זוגי צריך להיות מלא בהקשבה, דאגה וקבלה ולא בהאשמה, הגבלה, רכושנות והתקפי זעם אלימים. זו אובססיה חולנית. אין חיה כזו "סטירה קטנה", "איום בצחוק", "השפלה בלי כוונה" אלימות היא אלימות . את חייבת לצאת מהקשר הזה, יש למי לפנות ואפשר לקבל עזרה."
ואחרי כל זה היא עונה לי : "את לא לגמרי מבינה, הוא קובע לי עם מי להיפגש כי הוא פשוט דואג לי". אני נושמת עמוק ומנסה להסביר לה שאני לגמרי מבינה, ופשוט זה בטח לא. אני מבינה שהיא מבלבלת בין דאגה לשליטה. אני מבינה שזה חיזור אלים. אני מבינה שההתנהגות הזו תחריף וככל שהאלימות תחריף כך תגבר בקשת הסליחה. מילים מתנצלות יחליפו מתנות, תכשיטים ופרחים, הכול כדי להשכיח את האירוע האלים עד לפעם הבאה, שתבוא, באחריות.
לפני כשנתיים נעמת יצאה בקמפיין שנקרא "שותקות בהזדהות עם המאבק באלימות נגד נשים" הרעיון היה שהרשת החברתית תהיה דוממת ביום הזה. הקמפיין עורר התנגדות עצומה בקרב הנשים וטוב ששונה, כי אנחנו לא שותקות! קולנו ישמע תמיד וביום הזה במיוחד. אנחנו מזדהות, עוזרות, תומכות באחיותינו הנשים אבל לא שותקות. אנחנו מסרבות שידברו אלינו בצורה משפילה, שיגבילו אותנו, שישלטו בחיינו, שינהגו כלפינו באלימות.
אם פגשתן נשים ,חברות, קולגות במקום העבודה שחוות אלימות מכל סוג שהוא, אנא מכן, אל תשתקו, אל תתעלמו, הושיטו יד.
יחד נשבור את מעגל האלימות.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות.