שגרה זה רע?
פסח היה חגיגה אחת מתמשכת, מחג לשבת ומשבת לחג. אינספור ארוחות משפחתיות, מפגשים של קרובים ורחוקים, ובל נשכח את הצורך לבדר את הילדים. בתוך כל זה נוצרה תחושה שהלכנו לאיבוד. תודה לאל שחזרנו לשגרה, כעת אפשר לנשום.
חג הפסח חל בתקופה הכי יפה בשנה, באביב. הטבע המתעורר גורם לנו לרצות לצאת החוצה, לצאת מעצמנו, פיזית ונפשית. שוב מתעוררות שאיפות כמוסות של הלב ומחשבות על חירות אישית מגיעות לשיאים חדשים. ואז, מגיע החג, חג שצריך להיות בו ב-סדר. חג חירות שיש בו כל כך הרבה מחויבויות.
אנו מוצאים את עצמנו בחופשה ארוכה עם הילדים ובני הזוג. לרוב זו הזדמנות לזמן איכות משפחתי ולעיתים, התחושה היא שאנו חיים בסיר לחץ. התקופה של "אחרי החג" מאופיינת בפניות רבות לייעוץ כי היא מציפה בעיות שנראה כי השגרה כיסתה והשכיחה מזמן. אני נתקלת במערכות יחסים, המתקיימות בצורה מיטבית עבור בני הזוג, דווקא כשהם לא מתראים יתר על המידה. לכל אחד יש את עבודתו, חייו, עיסוקיו ובתוך כל זה, גם זוגיות ומשפחה, ביחד ולחוד. החג האינטנסיבי הזה מחייב אותנו לארח או להתארח, ובעיקר להיות יחד במינונים שונים מהרגיל. המציאות מוציאה אותנו מהשגרה, ומוציאה מאתנו את כל השדים.
בעולם קלפי הטארוט, קלף שני מטבעות מבטא את האיזון וקור הרוח הפנימי הדרוש לנו כדי לעבור מצבים שכאלו. המטבעות מייצגים אותנו ואת העולם מסביבנו. גלי הים מאחורי הלהטוטן שבקלף מסמלים את הסערה הרגשית שבה הוא נמצא. הוא מפנה את גבו למים, מתנתק מהרגש. אם ייכנע לרגש ויכנס לדרמה מיותרת, האניות הנישאות על הגלים מאחוריו, יטבעו. כשאנחנו מוצפים ברגש, אנו מאבדים את היכולת לקרוא את המציאות בבהירות. המשימה שלו (ושלנו) היא לשמור על שיווי המשקל הפנימי בכל מצב, ללהטט עם המטבעות מבלי להפיל אותם, משימה מורכבת ואינסופית.
אז מה עושים?
הטבע הוא המורה הטוב ביותר והתשובות תמיד שם, כל מה שצריך זה רק להתבונן. מה עושות השיבולים כשהרוח נושבת בשדה? מתכופפות ופשוט נותנות לה לעבור מעליהן. אפילו העץ החזק ביותר ישבר אם לא יכופף ענפיו תחת הרוח הנושבת. כלומר, אין לנו שום סיכוי לעבור את התקופה הזו בכוחניות, ריבים וויכוחים. טוב יהיה אם ניקח נשימה עמוקה ונבין שמדובר בתקופה מוגדרת אשר תסתיים. רוב הבעיות המתעוררות הן לא מהותיות או קשות באופן קיצוני. לרוב מדובר בעייפות רגשית, חוסר סבלנות או חוסר בזמן אישי חופשי. רצוי שלא נעצים את הבעיות וניצור דרמות מיותרות.
המשפט שינחה אותנו הוא :"גם זה יעבור". אנחנו נחזור לחיינו הרגילים, נחזור לשגרה עליה אנו מרבים להתלונן ואותה רוצים לשבור. זמנים כאלו מבהירים לנו כי השגרה המוכרת שלנו מאפשרת בהירות, יציבות וקביעות. מתקיימים בה קווים מוגדרים וגבולות ברורים. בשגרה מתאפשרת מסגרת שבה לכל אחד מקום ותפקיד מוגדר במערך המשפחתי/זוגי. מסגרת שבה אין גלישה למרחב האישי של האחר, פרט למקומות שאנו בוחרים, וזה כל ההבדל. לרוב נדמה כי השגרה שולטת בחיינו אך למעשה היא מאפשרת לנו סוג של בקרה ושליטה על חיינו. בעזרתה, אנו יכולים לנהל ולהכיל את חיי היום-יום. דווקא עכשיו, בימים שאחרי החג, מתחוור לנו שאנו לא רוצים לברוח מן השגרה, אלא לברוח אליה.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות.