top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תאורנה וידאל

וונדר וומן


וונדר וומן

השבוע עלה למסכים הסרט "וונדר וומן" בכיכובה של גל גדות וזכה להצלחה מסחררת. בעלילת הרקע של הסרט, סיפורן של האמזונות, נשים לוחמות מעולם המיתולוגיה היוונית. הסרט עורר בי מחשבות על הנשים המיוחדות ההן, תפקידן ומקומן ,וגרם לי להתבונן בנשים שאנו היום.

האמזונות היו נשים לוחמות, בנותיו של אֶרֶס שהיה ידוע כאל רצחני והרסני. הן היו כוהנות של אלת הירח, בעלות כוחות על, מרפאות, מלומדות ומשכילות, לוחמות, פרשיות מעולות שידעו להילחם בחץ וקשת. אורח חייהן כלל גם צייד וחקלאות. יחסם עם הגברים היה לצורך רבייה בלבד. אם ילדו בן, שלחו אותו שיגדל עם אביו. את הבנות גידלו בדרכן.

עד היום אנו משתמשים במילה אמזונות כדי לציין נשים עצמאיות וחזקות ואפילו התלמוד מזכיר את האמזונות שפגש אלכסנדר הגדול. בשנת 1950, ארכיאולוגים שעבדו בחפירות מצאו אתרי קבורה מהשנה הרביעית לפנה"ס, בהם התגלו קברי נשים שהכילו חרבות, שריון וחיצים. לכן רבים מאמינים, גם כיום, שבסיפור האגדה הזה, שזורים חוטי אמת.

האמת היא שאני פוגשת נשים לוחמות על בסיס יומיומי. הן לא אוחזות בחץ וקשת ולא רוכבות על סוסים וכוחות העל שלהן שונים לחלוטין, אך המלחמות שהן מנהלות מורכבות לא פחות. מעבר להיותן רעיות ומאהבות, הן מגלות יכולת מרשימה בתמרון בין המשימות היומיומיות בצורה מעוררת השתאות. בנוסף לעבודתן המפרנסת אותן, הן דואגות לילדיהן, מתחזקות את הבית ואת המשפחה באינספור משימות סיזיפיות שלעולם לא מסתיימות. הן דואגות להזנה פיזית אך גם לזו הנפשית הכרוכה בריפוי ומילוי מצברי הנפש באהבה. כוחות העל שלהן מתבטאים במובן מאיליו - נשיקת לילה טוב של אמא היא יקרת ערך מרגיעה ומבטיחה שהשמש תזרח שוב בבוקר, ובמיוחד נשיקה לאחר נפילה, במקום הדואב עצמו, זהו הילינג אנרגטי מושלם המרפא ומעביר כאב. נשים לא שכחו את מקומן כמרפאות: בהנחת שפתיים על מצח קודח, הן מאבחנות ומטפלות. נשים מגשרות, פותרות סכסוכים משפחתיים, מנהלות יחסים דיפלומטים עם המורים של ילדיהן ובני המשפחה , משמשות בתפקיד שרת החוץ והפנים בו זמנית. כל אישה היא עקרת הבית - עיקר הבית, עמוד התווך של המשפחה כולה. נוכחותן הפיזית והרגשית היא מקור בלתי נדלה של תמיכה, אהבה וכוחות.

בקלפי הטארוט - קלף שני מטבעות מבטא באופן מושלם את התמרון האינסופי לו נשים נדרשות. המטבעות מייצגים את עולם החומר שלנו, הם נעים בתוך שמיניה, סמל האינסוף. ההתמודדות הזו היא אינסופית. ממש כמו להטוטן בקרקס העסוק בג'אגלינג. הוא זורק כדור אחד וידו כבר מושטת לתפוס את האחר. אם יפסיק, אפילו לרגע, יפלו הכדורים כולם. לכן, כדי להצליח במשימה הוא חייב לשמור על ריכוז ולהיות בתנועה מתמדת. שימו לב לנעליו הירוקות. צבע זה מייצג את היצירתיות בחיינו לה אנו נדרשים כדי לענות על כל הצרכים המתעוררים כל פעם מחדש.

החיים שלנו הם מאבק הישרדות מתמיד, תוך ניסיון לשמור על הקיים ולשלוט על הרגש. מאחורי הלהטוטן בקלף, המים סוערים, ספינות נישאות על גלים. אלו הספינות עם המשא שלנו במסע חיינו. אם ניכנס לסערת רגשות (מים=רגש), לדרמה מיותרת, לא נצליח בתמרון האינסופי. ההצלחה קשורה ביכולת שלנו כנשים לשמור על המרכז שלנו, על קו האמצע, על מיקוד וגמישות מתוך שיווי משקל ואיזון פנימי. לדעת מי אנחנו, מה אנו רוצות ולאן שואפות להגיע. היכולת הזו מניעה אותנו קדימה, יום אחרי יום שעה אחרי שעה. היא מאפשרת לנו לעשות כמה דברים במקביל, להיות במחשבה בכמה מקומות במקביל, כמעט ביקום מקביל, להתמודד עם תהפוכות החיים והאתגרים היומיומיים.

באחד הפרקים של הסדרה "עקרות בית נואשות" אחת הדמויות המרכזיות לינט סקאבו, אמא לארבעה אמרה לבעלה: "אמהות זה כמו להיות רופא בחדר מיון - 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. אין חופשות, אין שבתות, אין חגים. אין."

כולנו אמזונות, של העולם המודרני.

אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801

כל הזכויות שמורות.

51 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page