משחקי כוח
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשבוע החלה העונה השביעית של הסדרה המופלאה "משחקי הכס" שבה כל פרק נראה כסרט קולנוע מלא. התפאורה, הדמויות והתסריט פשוט גדולים מהחיים ואולי בכלל אלו הם החיים, גם שלנו?
האומנות שואבת ממציאות חיינו. הסדרה הטלוויזיונית מבוססת על סדרת ספרי הפנטזיה "שיר של אש וקרח" שכתב הסופר האמריקאי ג'ורג' ר.ר.מרטין. מבחינה היסטורית, "משחקי הכס", נשענת על תקופת מלחמת השושנים באנגליה בה הושמדו רוב בתי האצולה במרדפם אחרי הכס, הכוח והשלטון. מוכר וידוע. אם כך מדוע אנו מתמכרים לכוחה של הפנטזיה? איזו הבטחה היא נושאת בחובה?
הפנטזיה מאפשרת בריחה מעולם שיש בו רוע המאיים על קיומנו, בידיעה כי בסופו של דבר כוחות האור ינצחו את כוחות האופל. הטוב אומנם נפגע ודרכו רצופה ייסורים, אך מנצח בסופו של דבר. ההבנה הזו מאפשרת לנו לישון טוב יותר בלילה לאור כל מה שקורה בעולמנו.
בקלפי הטארוט אנו פוגשים את מלך המטות ישוב לכיסאו מוקף בדרקונים. (מתוך חפיסת טארוט פנטזיה של ליסה האנט שנוצרה זמן רב לפני "משחקי הכס") . הדרקון יורק האש מסמל את כוחות ההרס שבטבע, מחריב ישובים והורג בני אדם. מלך המטות מייצג את יסוד האש, שולט בכוחה, מאלף את האש לצרכיו. כי האש בכוחה להרוס ולהחריב את עולמנו אך גם יכולה להעניק לנו חום וחיים. האש מבטאת את היצר והיצירה בחיינו, זהו הכוח המניע שבנו. לאן ניקח את הכוח הזה, זו השאלה.
אנחנו פוגשים את "משחקי הכס" במציאות העולמית והסוף הטוב לא תמיד נראה באופק: משחקי כוח בין המעצמות, התבטאויות של מנהיגי העולם, מרוץ חימוש ואיומים. גם בזירה המקומית -ארצית נראה שאנו קורעים אחד את השני לגזרים ויוצרים קיטוב ההולך וגדל. במקום להיות אומה אחת אנחנו מפורקים לשמאל מול ימין, חרדים מול חילוניים, אשכנזים מול ספרדים ועוד... במקום להתקרב אנחנו מתרחקים. אנו עדים להתבטאויות של נבחרי ציבור, ולהתנהלות אלימה ברשתות החברתיות - כמה היד קלה על המקלדת ומילים שלא היינו מעיזים לומר מעולם, פנים מול פנים, נכתבות בקלילות.
משחקי הכוח חולשים גם על חיינו הפרטיים. לא פעם אני נתקלת במאבקי שלטון בתוך המערכת הזוגית באגרסיביות ואובססיביות. מערכת יחסים כוחנית ופוגעת שבה יש ניסיון לשלוט בכל היבט בחייו של בן/בת הזוג, צורך לומר את המילה האחרונה, להוביל את הדרך ולקבוע את הטון. אני עדה גם לילדים שהופכים לכלי משחק בין הורים גרושים, מערכות יחסים משפחתיות המדגישות את השוני ומפרידות במקום למצוא את המשותף ולחבר. הורים המסרבים לכל קשר עם ילדיהם, וילדים המתנתקים מהוריהם. תהיה הסיבה אשר תהיה, אנו יודעים שבמלחמות כמו במלחמות, אין מנצחים, רק מפסידים.
אם ניקח את העלילה של "משחקי הכס" כסמל לחיינו, נבין כי אם הממלכות השונות רוצות לשרוד את "החורף" שיורד על העולם, הן צריכות להתאגד, לוותר, לסלוח, להתחבר, למצוא את המשותף ולא את השונה. בדיוק כמונו, כוחנו באחדותנו.
בימים אלו, אנו נמצאים בתקופת "בין המיצרים": שלושה שבועות שבין שבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש, המציינים את חורבן בית המקדש הראשון והשני. חורבן הבית נגרם ע״י כוחות חיצוניים אך למרבה הצער התרחש גם בשל גורם פנימי התלוי לגמרי בנו- שנאת חינם! ימים אלו מאפשרים לנו לחשוב על ההתנהגות וההתנהלות שלנו, ובעיקר ללמוד מטעויות העבר.
הלוואי ונשכיל לוותר על הכוח למען עולם טוב יותר. נשתנה, נשנה, נבין מה חשוב באמת. נכבד אחד את השני, נחשוב רגע לפני שנגיב, לפני שנגיד. נדע ונזכור שמילים נושאות תדר, ומילים מובילות למעשים. הגיע העת שנהיה טובים יותר, שמעשינו יהיו טובים יותר. הגיע הזמן לעשות הכל כדי להשאיר עולם טוב יותר לילדינו.
אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים. 050-8802801
כל הזכויות שמורות.